המעבר מסדר יום מובנה לימי החופש הגדול וחוסר הוודאות הנלווה עלול להיות מאיים עבור ההורים וגם עבור חלק מהילדים מתי זה קורה?
איך אפשר להתכונן לחופש הגדול שיעבור יותר בקלות ובנעימים גם להורים וגם לילדים?
המעבר משגרת לימודים ואפילו קייטנה שיוצרים סדר יום ברור ומובנה לימי החופש הגדול החופשיים הוא מעבר שמייצר אצל ילדים רבים תחושת תלישות, חוסר אונים ורייקוּת גדולה בתוכם. זה מעבר שיכול להרגיש כמעבר חד בעיקר אצל ילדים צעירים שרגילים שהיום בנוי ממקטעי זמן (ארוכים או קצרים) משימות ופעילויות בתוכם: קמים בבוקר- מתארגנים ויוצאים לגן או לבית הספר- שם יש זמני משחק, שעורים, מפגשים, הפסקות, אחר הצהריים- חוגים, פעילויות, מפגש עם חברים וחברות, ובערב התארגנות ערב.
המעבר לחופש מאפשר לקום בשעות מאוחרות יותר, לקחת את הבוקר באיזי ולהתגלגל אל היום…. יש כאלה שהמעבר למקצב איטי יותר יכול להיות להם ממש נעים אפילו סוג של 'אויר לנשימה' ויש כאלה שיחוו אותו יותר קשה פיזית- בשרירי הגוף ורגשית כשסדר היום שנותן מענה לכל כך הרבה צרכים פתאום משתנה. אלה ילדים שלפעמים חווים את זה כל שבת ועכשיו בחופש הגדול הם חווים הרבה שבתות ברצף שמצטברות אצלם פיזית ורגשית.
איך ילדים עם רגישויות בוויסות החושי חווים את המעבר לחופש הגדול?
יותר רגישות בויסות החושי
ילדים עם יותר רגישות בויסות החושי לא זקוקים לכל כך הרבה גרויים, אלה ילדים שסדר היום והמקצב הגבוהה בשגרה מכביד עליהם גם פיזית וגם רגשית הם מרגישים פעמים רבות שהם איטיים, לא מספיקים, לא עומדים בקצב… המעבר משגרה סדורה לחופש יכול לאפשר להם רגע לנוח ולהתחבר למקצב האותנטי שלהם.
פחות רגישות בויסות החושי
אלו ילדים הזקוקים לגרויים חזקים לפעמים בתדירות גבוהה ולפעמים בתדירות פחותה, מעבר משגרה לחופש הגדול וימים בהם אין בהירות ביחס לפעילויות, מפגשים חברתיים, חוויות משותפות משפחתיות או חברתיות יכולות ליצור אצלם קושי. ילדים עם פחות רגישות בויסות החושי הם ילדים שבד"כ נגדיר כשקטים, מכונסים כמעט פאסיביים כאשר הם לא מקבלים מענה לצורך הגופני בגרויים חושיים ולכן בהעדר סדר היום שמספק לפחות חלק מהגרויים הרצויים להם נראה אותם מכונסים בעצמם אולי אפילו קצת אדישים.
חיפוש תחושה
ילדים מחפשי תחושה בויסות החושי זקוקים לגרויים חזקים, סדר היום מספק להם בהירות, ודאות, יציבות שנותנות גם מענה לצרכים הפיזיים- החושיים ובפרט לחוש המגע העמוק המצוי בשרירי הגוף. המעבר משגרה שאוספת ומחזיקה אותם בתוך סדר יום ומקצב שנותן וודאות, יציבות, מוגנות ושקט- גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט הרגשי- לחופש הגדול בו סדר היום פחות מובנה (או בכלל לא מובנה) וברור כמו בשגרה עלולה להביא אותם לקושי ותסכול גדול בתוכם הם עלולים להרגיש תלישות ורייקוּת גדולה בתוכם שעשויה לעורר חוסר אונים ומצוקה גופנית ורגשית.
איך להתכונן לחופש הגדול שיעבור יותר בקלות ואפילו בהנאה גם להורים וגם לילדים?
ככל שהורים מודעים לרגישות בויסות החושי של הילד שלהם כך יוכלו להתאים את המקצב וכמות הגרויים אליה יחשפו הילדים ועדיין הנה כמה המלצות שיכולות להקל בימים האלה:
הסכמה
אירגון הזמן הזה של החופש הגדול, אצל חלק מהילדים הוא כמה שבועות ולחלק חודשיים שלמים, מבוסס על הסכמות קודמות בינכם ההורים- מי נמצא עם הילדים? באיזה יום או באיזה שעות ביום? מה הפעילויות שאתם רוצים ויכולים לעשות עם הילדים? איזה פעילויות הן משפחתיות של כולם ואיזה רק חלק- הורה אחד/ חלק מהילדים/ זמן של אחד על אחד- הורה וילד? וכל התאמה שתייצרסדר ויציבות קודם לכם ובהמשך גם לילדים.
בהירות
ככל תהיה לכם ההורים הבנה לגבי מה אפשרי בינכם ומה לא, עד כמה אתם גמישים ועד כמה חשוב לכם לשמור על המסגרת זמן, תוכן, אופן הדבר כך תוכלו ליצור אותה גם לילדים שלכם ממקום שקט ונינוח. זה אומר פחות ויכוחים, פחות מריבות, פחות תסכולים, פחות אשמה, סנקציות ועונשים, פחות הפעלת כח וצער ביחסים ויותר רוגע ונועם בימים המשותפים והמאוד אינטנסיביים האלה של החופש הגדול.
סדר יום כללי
סדר יום הוא בסיס טוב ליציבות ושקט שלכם ושל הילדים וגם בסיס טוב לשינויים והתאמות נוספות שעולות מתוך הרצונות והאילוצים המשפחתיים שלכם. חשוב שסדר היום יהיה בהתאמה לגיל הילדים ומתייחס לאופי האישי והמשפחתי שלכם– חלקכם ירצו לשמור על שעות הקימה וההרדמה המוכרות, חלקכם ירצו לרווח ולהיות שם יותר בזרימה. לחלק מתאים לצאת מהבית ליום שלם מהבוקר עד הערב ולחלק יציאות קצובות של שעתיים- שלוש כל פעם. ככל שתהיה לכם, ההורים, ידיעה לגבי סדר היום המתאים לכם יהיה לכם קל ופשוט יותר להחליט על סדר יום ואפילו על הרצף השבועי שלכם כמשפחה.
זמן לעצמכם – אישי וזוגי
יחד עם הזמן המשפחתי הרב שמזמנת התקופה הזאת של החופש הגדול חשוב שתיקחו לכם זמן עם עצמכם אישי וזוגי משהו כמו פעם בשבוע בו ידוע מראש שיש לכם אחה"צ או ערב משותף ועוד לפחות שני פרקי זמן כאלה בו אחד מכם פנוי לזמן עם עצמו- תחביבים, מפגש עם חברים וחברות שלכם, זמן שקט עם עצמכם והשני או השניה נמצאים עם הילדים ופנויים להם. הכוונה כאן לזמן איכותי שאתם נטענים ממנו, לא סידורים לבית…
להתאים מקצב
כשבאים להתאים מקצב חשוב קודם להבין ולהרגיש- מה אתם כאנשים בוגרים וכהורים הייתם רוצים? להאט את הקצב? אולי להאט רק בבוקר ואח"כ שיהיה מקצב גבוהה יותר? אולי בבוקר יש יותר מרץ וכוח אז מרכזים שם את רוב הפעילות עד הצהריים- אחה"צ ואז בערב מאטים את הקצב? אחרי שאתם יודעים איך הייתם רוצים שיתנהלו הימים, תבדקו האם מההכרות שלכם עם ילדיכם זה מתאים גם להם? ואם לא האם אתם יכולים להתגמש ולמצוא מקצב שלוקח גם אתכם וגם אותם בחשבון? אולי חלק מהימים כך וחלק אחרת?
זמן מסך
לייצר וודאות ובהירות לגבי זמן מסך, שוב קודם בינכם לבין עצמכם- למה אתם מסכימים ולמה לא? כמה זמן אתם רוצים ויכולים לאפשר לילדים להיות במסך ביום? זה לא חייב להיות בכל הימים אותו דבר, יכול להיות שחלק מהימים תהיו בפעילויות מחוץ לבית ואז הילדים יהיו זמן קצר במסך בעוד בימים אחרים תהיו בעיקר בבית או באזור ויהיה יותר זמן למסך. מה שמשנה זה מה מתאים, אפשרי ומוסכם מבחינתכם? כשתדעו לענות לעצמכם מתי במהלך היום יהיה מסך? כמה זמן יהיה למסך? מה התכנים המותרים מבחינתכם במסך? תהיו רגועים בינכם לבין עצמכם וגם מול הילדים וזה יעשה לכם שקט גם באוירה בבית.
אכילה
אותו הדבר לגבי ארוחות ואכילות שביניהם חשוב שתבינו קודם אתם למה אתם מסכימים? מה אפשרי מבחינתכם? חטיף אחד ביום? אפשר יותר? בכלל לא או אולי רק בימים מסויימים? נתיב התנועה בין הסלון למקרר פתוח כל הזמן? בשעות מסויימות? תבינו מה חשוב לכם ומה אתם רוצים זה יאפשר לכם גם להיות ברוגע מול הילדים ולהעביר את הבקשות והמסרים בשקט ונוכחות נעימה, ללא אשמה והאשמה.
אחרי שיצרתם לכםהבנות והסכמתם על כל הסעיפים האלה ואולי עוד היבטים שרלוונטים למשפחה שלכם, אתם כבר יודעים מה נכון ורצוי לכם אפשר לעבור לשיתוף הילדים. זה החופש הגדול שלהם, סה"כ בזכותם גם אתם בחופש גדול וזמן משפחה שיכול להיות גם חוויתי ומהנה.
החלק המארגן- הטבלה
הטבלה מאפשרת לרכז את כל ההסכמות והבהירוּיוֹת, מהסעיפים הקודמים, במקום אחד והיא בעצם יכולה להיות מרחב יצירה וארגון משותף של החופש הגדול לכם ולילדים ובפרט של הימים החופשיים שבו.
הטבלה היא כמו טבלה חודשית רגילה עם משבצות של הימים והיא מרכזת בתוכה את כל המידע שכבר יש לכם, מתי מישהו מכם עובד והילדים נמצאים עם ההורה השני, מתי יש זמן משפחתי משותף, מתי נמצאים בבית ומתי נוסעים, מתי אחד הילדים מוזמן לחבר או למסיבת יום הולדת (אם יודעים לפני)
אפשר שלכל אחד מבני המשפחה יהיה צבע ואז כשמישהו נמצא בעבודה או במפגש חברתי אפשר לכתוב את זה בצבע שלו או שלה, מה שחשוב זה שתמיד יהיה לכם ולילדים ברור מה קורה איתם, וודאות ויציבות- זוכרים? ככל שמתאפשר לכם, וגם בהתאם לגיל הילדים, מומלץ להשאיר כמה זמנים ריקים ולהזמין את הילדים להציע ולבקש פעילויות שהיו רוצים לעשות זה נותן להם מקום וביטוי והם מרגישים חלק מההכנות לקראת השבועות/ חודשים האלה, ילדים קטנים אפשר להזמין להשתתף בקישוט את הטבלה.
זהו. יצרתם הבנות, הגעתם להסכמות- בינכם לבין עצמכם? יחד עם בן או בת הזוג? ועם הילדים? אתם לגמרי מוכנים.
שתהיה חופשה מהנה ומחברת מלאה בחוויות ורגעים של יחד נעים ומקרב.