אח חדש- משפחה חדשה

התקופה שלאחר הלידה מביאה איתה הרבה שינויים ומעברים בחיי המשפחה החדשה- מה שהיה הוא לא שיהיה. בין אם זאת לידה שניה, שלישית או יותר- תמיד יש תקופה של מעבר.

הצטרפותו של אח חדש למשפחה היא תקופה מרגשת ומאתגרת כאחד. עבור הילד הבכור, זהו שינוי משמעותי בסדר הקיים, שעלול להוביל למגוון רחב של רגשות ותגובות התנהגותיות. ההורים, מצידם, מתמודדים עם אתגרים ייחודיים הקשורים להסתגלות למציאות הכוללת- שגרה החדשה, ארגון מחדש של ההורות שלהם והמשפחה כולה.

מה חווה האח הגדול

על- פי רוב ה"אח הגדול" עוד לא גדול- הוא ילד, לפעמים אפילו עדיין פעוט. הוא עדיין זקוק לעיטוף ונוכחות הורית משמעותית- הוא נקרא אח גדול כי יש כרגע תינוק שקטן ממנו (אז נקרא לו כאן- 'הילד הגדול יותר') הוא מרגיש שמשהו במרחב ובדינמיקה המשפחתית משתנה גם ברובד הרגשי, גם אם לא יודע לתת שמות ומילים לרגשותיו ולתחושות הגוף הוא פשוט ירגיש את השינוי, יראה וישמע את הבלבול בסביבתו. כל אלה עלולים פעמים רבות להביא את הילד הגדול יותר לתגובות התנהגותיות שונות:

רגרסיה

ישנם ילדים  שחוזרים להתנהגויות שכבר "עברו" אותן כמו הרטבה, בקשה לחזור לבקבוק, דיבור "תינוקי", בקשה לחזור למוצץ, פחד/ חוסר רצון לישון במיטה שלו לבד. ההתנהגות הרגרסיבית תהיה בהתאמה לגיל הילד. בדרך- כלל החזרה תהיה לשלב ההתפתחותי האחרון אותו "עבר".

לדוגמה- ילד שנפרד מהמוצץ כמה שבועות לפני לידת אחיו הצעיר יכול לרצות שוב את המוצץ שלו- כי הוא נזכר בו, נזכר בתחושת הגוף כשהוא עם מוצץ, שעוד לא נעלמה ונזכר ברוגע שהמוצץ נתן לו ולכל זה הוא זקוק שוב.

תוקפנות

ישנם ילדים (גם קטנים) שמבטאים את הקושי של תינוק חדש במשפחה בתוקפנות ואגרסיביות שמביעה תסכול, כעס ובעיקר פחד גדול על המקום שלהם אצל ההורים. פתאום יש עוד מישהו שמתחלק איתו על היחס של ההורים, עוד מישהו שמטפלים בו ודואגים לו.

זה מערער את הביטחון שהיה לו עד הגעתו של האח החדש וזה עלול להביא להתנהגויות תוקפניות כלפי האח החדש, כלפי ההורים או כלפי חפצים בבית, זה האופן בו הילד הגדול יותר מראה את המצוקה והקושי שלו.

תשומת- לב

כן, אפשר לראות גם שמחה של הילד הגדול יותר על כניסתו של אח חדש למשפחה ואפשר לראות שישנן משפחות בהן האח הגדול יותר 'תופס תפקיד' ונענה לבקשות הוריו. לפעמים נראה התנהגויות כאלה מתוך רצון ליחס ותשומת לב של הילד הגדול יותר. כשזה קורה מהסיבות האלה זה הופך לריצוי- זאת אומרת שזאת לא הבחירה האותנטית של הילד, זאת אסטרטגיה שמצא כדי להישאר בנראות, יחס, לקבל תשומת לב וליצור לעצמו את מקומו החדש במשפחה.

התגובות ההתנהגותיות של הילד הבכור עשויות להשתנות בהתאם לגילו, לאישיותו ולרמת הרגישות שלו.

מה חווים ההורים

גם ההורים חווים תקופה מאתגרת, גם הם בהכרות מחודשת עם עצמם כהורים לשניים (או יותר) גם ביחד ההורי שלהם וגם כל אחד מהם בנפרד. זאת תקופה שכוללת הרבה התמודדויות בעת ובעונה אחת:

רגשות מעורבים

אין ספק שתינוק חדש במשפחה מביא איתו רגעים מקסימים של אושר והמון אהבה, לצידם עלולים לצוץ רגשות כמו עצב על סיום הפרק הקודם של המשפחה, או פחד מהעתיד- איך תיראה המציאות החדשה, והאם יצליחו לעמוד באתגרים?  

עייפות

טיפול בתינוק, בפרט בהתחלה כשסדר היום עוד לא מאורגן, זאת משימה מעייפת מאוד. העייפות מתגברת כשבבית יש כבר ילד גדול יותר שיש לו סדר יום להתייחס אליו. עייפות פוגעת בשיקול הדעת, הסבלנות, מצב הרוח ואיכות החיים בכלל. הורים רבים מרגישים שזאת ההתמודדות המאתגרת והמשפיעה ביותר ביחס ליכולות התפקוד שלהם, בעיקר במישור של מערכות היחסים השונות בחייהם- בזוגיות, עם הילד הגדול יותר, משפחה מורחבת, חברים וחברות.

אשמה

ההורים עשויים לחוש אשמה על כך שהם מקדישים זמן רב יותר לטיפול באח החדש. תחושת האשמה על כך שאינם מצליחים לתת מענה שווה לכל ילד עלולה להציף את שני ההורים ולהעמיס עליהם עוד. התנהלות מתוך אשמה בתוך מערכת יחסים- ובפרט מערכת יחסים קרובה וחשובה בין הורים לילדים- מייצרת חוסר נוחות ומצוקה רגשית שנראית גם במעשים, בשפה ובשיח המתפתח בבית. תחושת האשמה הזו, אם אינה מטופלת, עלולה להגביר את המתח והקושי הקיימים.

חוסר וודאות

בתוך התקופה הזו קיימים הרבה מרכיבים שיוצרים חוסר וודאות: ההכרות עם התינוק החדש, התאמת סדרי היום השונים ועוד הרבה שאלות שעולות כל הזמן לגבי העתיד הקרוב והרחוק. חוסר הוודאות מביא איתו מתח ודריכות שמשפיעים על ההורים, כל אחד בנפרד וגם ביחד שלהם, ומשפיעים על האווירה בבית שהופכת ללחוצה ועצבנית יותר.

השינוי המשפחתי

כשנולד תינוק זה הרבה פעמים מרגיש שכל המשפחה נמצאת במערבולת- היא נמצאת בתקופת מעבר בין המוכר לחדש וזה יוצר קושי- קושי במעבר ממשפחה עם ילד אחד למשפחה עם שני ילדים. 

כניסת אח חדש למשפחה משנה את הדינמיקה המשפחתית ומעוררת שינויים משמעותיים באווירה בבית. פתאום יש תינוק קטן שמבקש את מלוא תשומת הלב ולצידו ילד גדול יותר שגם לו צרכים, רצונות ורגשות רבים שמציפים.

המעבר מחלוקת תפקידים ברורה בין בני הזוג לניהול מצבים מגוונים יותר: טיפול בילדים, הכרות מחודשת עם עצמם כהורים לשניים (יחד וכל אחד לחוד) תחזוקת הבית- פרנסה, עבודות בית שוטפות וניסיון לשמור על המוכר והקיים מהתקופה שלפני הלידה, מעלה את הצורך בתאום חדש. פעמים רבות חוסר שיחה עשוי להוביל למתחים בין בני הזוג וליצור תחושת ניכור.

היחסים בין ההורים לאח הגדול יותר יכולים להפוך למאתגרים. הילד הגדול יותר עשוי להרגיש שקיים “אח מועדף”, גם אם אין לכך בסיס מציאותי, ולפתח תחושות של קנאה או דחייה שיאספו בקשר בינו לבין ההורים וגם בין האחים וישפיעו גם לעתיד.

כל הקושי הזה מורגש כי עכשיו כל אחד במשפחה מתמקם מחדש גם ההורים, כיחידה וכיחידים וגם האח הגדול יותר שעכשיו הוא אח בכור ולוקח זמן לעבור רגשית ותפקודית מצב אחד לאחר. המערבולת הזאת היא טבעית ונורמלית לגמרי בדרך ליצירת המשפחה החדשה שלכם.  

איך לצמצם את הקשיים ולעבור את התקופה הזאת יותר בקלות

לקראת הגעתו של אח חדש למשפחה אפשר להתכונן ולצמצם ככל שניתן תגובות והתנהגויות מאתגרות וכן את ההערכות הזוגית- משפחתית:

הכנה מוקדמת

לקראת הלידה ובהתאם לגיל ואישיות הילד הגדול יותר אפשר לשתף אותו בהכנות להגעת התינוק החדש- לשתף בסידור החדר, אם מתאים לבקש רעיונות לשמות- בלי להבטיח שזה יהיה השם. לשתף בארגון החפצים, בגדים. השתתפות בהכנות המוקדמות יאפשרו לו הסתגלות הדרגתית ויצרו תחושת שייכות.    

זמן אישי הורה- ילד

בתקופה שלפני הלידה וככל שניתן גם אחריה חשוב לארגן את הסדר השבועי בו לכל הורה יש זמן אישי עם הילד הגדול יותר ללא הסחות דעת למינהן. הזמן הזה שנקבע ותוכנן יחד עם הילד מראש (יכול להיות גם שעה בשבוע) הוא זמן להיות בתשומת לב מלאה לילד. זאת גם הזדמנות ודרך טובה להעביר לילד הגדול יותר את המסר שהוא חשוב לא פחות.

בהיבט הרגשי

יש המון דרכים להתכונן להגעתו של תינוק חדש למשפחה המרכיב היחידי שאי אפשר להתכונן אליו הוא המרכיב הרגשי. אפשר לנסות לתכנן את איך רוצים להרגיש- זה בראש, אבל אי אפשר לתכנן איזה רגשות יעלו בלב בתקופה שלאחר הגעתו של התינוק החדש. לגיטימציה לרגשות השונים שעולים אצלכם- ההורים ובמקביל רגשות אחרים ונוספים שעולים אצל הילד הגדול יותר, מגובים במשפטים ומסרים לעצמכם ולו כמו: "זה נורמלי להיות מבולבלת בתקופה הזאת שהכל חדש עכשיו" או "זה טבעי להרגיש גם שמחה גדולה על השינוי שבחרנו וגם עצב על המשפחה הקטנה והאינטימית שהיינו" וגם “זה בסדר להרגיש שזה קשה כשאמא צריכה להיות עם התינוק". אשר יוצרים קרקע בטוחה לשיח רגשי בבית.

תאום ציפיות

תיאום ציפיות בין ההורים לתקופה שאחרי הלידה (חצי שנה ואפילו שנה) הכוללים: שיחה על הזוגיות בתקופה הזאת– איך ירצו לשמור עליה במצב החדש הזה? זמני מפגש ללא ילדים- תדירות, משך, אופן. חלוקת הטיפול בילדים והבילוי איתם- באופן כזה שמייצר איזון ככל שניתן גם במפגש וההכרות של שני ההורים עם התינוק החדש וגם בנוכחות והפניות לילד הגדול יותר, תחזוקת הבית– מי עושה מה ומתי (תחזוקת הבית כוללת בתוכה גם את זמן היציאה לעבודה עד החזרה הביתה, קיפול כביסה וסידור בארונות, תשלום חשבונות וכל מה ומי שבינהם) עזרה חיצונית- מי יכול לעזור ולתמוך במשפחה בתקופה הזאת ואיך? לפעמים זאת תהיה עזרה מהמשפחה המורחבת, לפעמים בעזרה חיצונית של קניה של אוכל מבושל, ניקיון הבית וכו'. תאום ציפיות כזה מגדיל ומעמיק את הביטחון בקשר בין ההורים, מצמצם את תחושת הבדידות, הרגשת הפיספוס אצל כל אחד מההורים, מפחית מתחים ויוצר תחושת חיבור ושותפות שמקרינות לילד הגדול יותר ולמשפחה כולה

כניסה של אח חדש למשפחה מציבה אתגרים אך גם יוצרת הזדמנויות לחיזוק מערכות היחסים המשפחתיות. על ידי הכנה מראש, תמיכה רגשית, שיתוף פעולה וסבלנות, ההורים יכולים לעזור לעצמם ולילד הגדול יותר לעבור את השינוי בצורה שמחזקת, יוצרת חיבור, שמחה ויציבות במשפחה החדשה שנוצרה.